Page:Paul Joüon - Grammaire de l’hébreu biblique, 2e éd., 1947.djvu/576

Le texte de cette page a été corrigé et est conforme au fac-similé.
22*
Paradigme 13. Verbe ע״ו :
Qal Nifal Hifil
Parf. Sg. 3 m. קָם, בָּא מֵת, בּשׁ, טוֹב נָקוֹם הֵקִים (הִנִּיחַ § p)
f. קָ֫מָה מֵ֫תָה נָק֫וֹמָה הֵקִ֫ימָה
2 m. קַ֫מְתָּ (◌ָ֑) מַ֫תָּה נְקוּמ֫וֹתָ הֲקִימ֫וֹתָ (הֱ)
f. קַמְתְּ (מַתְּ) נְקוּמוֹת הֲקִימוֹת
1 c. קַ֫מְתִּי מַ֫תִּי נְקוּמ֫וֹתִי הֲקִימ֫וֹתִי
Pl. 3 c. קָ֫מוּ מֵ֫תוּ נָק֫וֹמוּ הֵקִ֫ימוּ
2 m. קַמְתֶּם (מַתֶּם) נְקֹמוֹתֶם הֲקִימוֹתֶם (קֵ)
f. קַמְתֶּן (מַתֶּן) נְקֹמוֹתֶן הֲקִימוֹתֶן
1 c. קַ֫מְנוּ מַ֫תְנוּ נְקוּמ֫וֹנוּ הֲקִימ֫וֹנוּ
Fut. Sg. 3 m. יָקוּם[1] יֵבוֹשׁ יִקּוֹם יָקִים (יַנִּיחַ)
f. תָּקוּם תֵּבוֹשׁ תִּקּוֹם תָּקִים
2 m. תָּקוּם תֵּבוֹשׁ תִּקּוֹם תָּקִים
f. תָּק֫וּמִי תֵּב֫וֹשִׁי (תִּקּ֫וֹמִי) תָּקִ֫ימִי
1 c. אָקוּם אֵבוֹשׁ אֶקּוֹם אָקִים
Pl. 3 m. יָק֫וּםוּ יֵב֫וֹשׁוּ יִקּ֫וֹמוּ יָקִ֫יםוּ
f. תְּקוּמֶ֫ינָה[2] תְּקִימֶ֫ינָה (תָּקֵ֫מְנָה)
2 m. תָּק֫וּםוּ תֵּב֫וֹשׁוּ תִּקּ֫וֹמוּ תָּקִ֫יםוּ
f. תְּקוּמֶ֫ינָה
1 c. נָקוּם נֵבוֹשׁ נִקּוֹם נָקִים
Jussif יָקֹם יָקֵם
Fut. avec ו inv. וַיָּ֫קָם (וַיָּקֹ֑ם) וַיָּ֫קֶם (וַיָּקֵ֑ם)
Impér. Sg. m. קוּם, בֹּא בּוֹשׁ הִקּוֹם הָקֵם (הַנַּח)
f. ק֫וּמִי הָקִ֫ימִי
Pl. m. ק֫וּםוּ הִקּ֫וֹמוּ הָקִ֫יםוּ
f. קֹ֫מְנָה הָקֵ֫מְנָה
Inf. cst. (לָ)קוּם, (לָ)בֹא (לָ)טוֹב (לְ)הִקּוֹם (לְ)הָקִים (הַנִּיח)
Inf. abs. קוֹם, בּוֹא נָקוֹם הָקֵם
Part. act. קָם[3] מֵת, בּוֹשׁ נָקוֹם מֵקִים (מַנִּיח)
Part. pass. קוּם, מוּל
  1. יָמוּת, יָבֹא
  2. Rart תָּקֹ֫מְנָה (§ b), mais ordint תָּבֹ֫אנָה (§ r)
  3. f. קָמָ֫ה ; pl. קָמִים, קָמֵי