Page:Paul Joüon - Grammaire de l’hébreu biblique, 2e éd., 1947.djvu/578

Le texte de cette page a été corrigé et est conforme au fac-similé.
24*
Paradigme 15. Verbe ע״ע :
Qal Nifal
Parf. Sg. 3 m. סָבַב ; קַל, תַּם נָסַב, נָמֵס
f. סָֽבֲבָה, קַ֫לָּה נָסַ֫בָּה
2 m. סַבּ֫וֹתָ נְסַבּ֫וֹתָ
f. סַבּוֹת נְסַבּוֹת
1 c. סַבּ֫וֹתִי נְסַבּ֫וֹתִי
Pl. 3 c. סָֽבֲבוּ, קַ֫לּוּ נָסַ֫בּוּ
2 m. סַבּוֹתֶם נְסַבּוֹתֶם
f. סַבּוֹתֶן נְסַבּוֹתֶן
1 c. סַבּ֫וֹנוּ נְסַבּ֫וֹנוּ
Fut. Sg. 3 m. יָסֹב, יִסֹּב ; יֵקַל, יִדַּל יִסַּב (יִסֹּב ?), יִמַּס
f. תָּסֹב תִּסַּב
2 m. תָּסֹב תִּסַּב
f. תָּסֹ֫בִּי תִּסַּ֫בִּי
1 c. אָסֹב אֶסַּב
Pl. 3 m. יָסֹ֫בּוּ יִסַּ֫בּוּ
f. תְּסֻבֶּ֫ינָה (תִּסַּבֶּ֫ינָה)
2 m. תָּסֹ֫בּוּ תִּסַּ֫בּוּ
f. תְּסֻבֶּ֫ינָה (תִּסַּבֶּ֫ינָה)
1 c. נָסֹב (נִסַּב)
Fut. avec ו inv. וַיָּ֫סָב (וַיָּסֹ֑ב) ; וַיֵּקַ֫ל, וַיֵּ֫צֶר
Fut. avec suff. יְסֻבֵּ֫נִי
Impér. Sg. m. סֹב (הִסַּב)

f. סֹ֫בִּי (הִסַּ֫בִּי)
Pl. m. סֹ֫בּוּ (הִסַּ֫בּוּ) ; הִבָּ֫רוּ
f. (סֻבֶּ֫ינָה) (הִסַּבֶּ֫ינָה)
Inf. cst. (לָ)סֹב, (לִ)סְבֹב ; (לָ)תֹם (לְ)הִסֵּב, (לְ)הִמֵּס
Inf. abs. סָבוֹב הִסּוֹב
Part. act. סֹבֵב, תָּם נָסָב, נָמֵס
Part. pass. סָבוּב